הדרך

December 2, 2015

ארבעה חודשים עברו מאז קיבלנו את החלטה ועברנו לכפר מל״ל כדי ליצור מין בית כזה שפותח שעריו גם לאחרים...

מייקל התמזג מיד עם החדש. לי היו לפחות כמה רגעים בהם הרגשתי שאני רוצה ״הביתה״.  פעמים שאלתי את עצמי ״מה היית צריכה את זה ?״ ״למה לא לנוח בגיל 50 ופשוט לחיות בשקט ?״ אבל יצר המימוש גדול ממני פי מונים, יש הקוראים לזה יעוד ואני עם הזמן מרגישה שזו אכן המשימה אותה נשלחתי לבצע ואם צריך לשלם בדרך גם כמה מחירים אז משלמים אותם בהבנה, קבלה ואהבה.  בכל מקרה  הדרך מובילה אותי לבחור בחירות קצת ״מוזרות״ באמצע המאה:)

 

החודשים הללו הם חודשים של בנייה אינטנסיבית. דברים פה לא קורים ברגע. את הכל (אירוח, תמיכה באנשים, מפגשים בקבוצה, אתרים, פיתוח עסקי, שיווק, פרוייקטים שבדרך, אחזקת הבית וכו׳) אנחנו עושים בארבע ידיים. מידי פעם נוספות עוד שתי ידיים טובות של בן (הצעיר שבילדיי שתכף מתגייס לצבא) או של חבר או חברה שמבקשים לסייע. מוצאת שנובעים ממני רעיונות טובים, אפילו ניצוצות היזמות שלי מתעצמים מרגע לרגע, רק כישורי הניהול אותם מעולם לא לגמרי פיתחתי (למרות שהייתי עצמאית ברוב עיסוקי חיי), דופקים על דלתי ומבקשים עוד ועוד תשומת לב... באיזה שהוא שלב הבנתי שאני מוכרחה להתחייב להתבוננות עומק מסודרת על מנת למצוא את דיוק הדיוקים ולנהל נכון גם את הצד הכלכלי של ״הדבר הזה״ שמפאת נביעתו מן הלב קשה לי לכנות אותו - עסק. מייקל חושב קצת אחרת, הטבע שלו מבקש לעשות הכל בזרימה בלי לחשוב יותר מידי שיווק, תכנון ותכניות עבודה.

זו אולי החוליה החסרה באינטגרציה בנינו כדי להופכינו למיזוג משלים ״מושלם״...מידי פעם יש לי תחושה שאולי הוא צודק ואם הייתי פחות מקובעת ופחות ״גברת מנהלת״ הדברים היו מתהווים בנינוחות פשוטה יותר. חשוב לי לציין שהעבודת המודעות מתרחשת בכל רגע ורגע..כאן ועכשיו . מכל אפיזודה קטנה כגדולה אנחנו לומדים וצומחים. גם מדריכים רוחניים עמלים בדרך האינסופית של הגילוי ונחשפים כל פעם מחדש לעוד ועוד רבדים שנסתרו מעינהם. למרות כשאתה מבין את ״חוקי המשחק״ וחיי על פיהם, העבודה אינה מסתיימת לעולם, אך היא מופלאה, מרתקת ומתגמלת לאין שעור (צמד מילים מצחיק קצת בהקשר הזה - הרי כל יום הוא שיעור בפני עצמו). וכאילו כדי לבחון אותנו שוב, חיכתה לנו  ״הפתעה מהממת״ ממקום מאד לא צפוי ששיתקה אותנו לכמה ימים טובים. כשלמדנו והבנו מה אפיזודה זו מבקשת לתת לנו הצלחנו לחזור לאיזון, להיות אחד עם המסר לשמו אנחנו עמלים, מצאנו בתוכינו את החמלה לעצמינו ולאחרים והמשכנו קדימה. הלימוד, ההבנה, האמונה במטרה והערך הם שנותנים את הכח להתמודד מול כל המורכבויות ..מי אמר שפשוט לבנות חלומות ? ?

מייקל תומך בי לאורך הדרך.  לי מן הסתם,  יש עוד דרך לעשות כדי להגיע לאותו שקט שהוא כבר מצא .. הסבלנות, הנתינה והמוכנות שלו להקדיש לי זמן כיול כל פעם מחדש הן שמשאירות אותי רגועה ומודעת רוב הזמן. את רגעי האושר הגדולים ביותר אני חווה דרך אנשים שמגיעים אלינו לקבל חיזוק והדרכה, דרך שעות השקט בהם אנחנו משחקים ביצירה ביחד ולחוד, דרך המפגשים והמסיבות, אך במיוחד דרך ההתבוננות במערכת היחסים שמתהווה בין מייקל לבן והופכת אט אט לקשר חזק ומאד משמעותי ומטיב...אם הבן שלי קם בבוקר מחוייך ומבקש מדיטציה, אם החברים שלו מגיעים ומבקשים עוד אינפורמציה, אם את הכתובת הזו הוא משאיר לי בלילה על הלוח שבפינת העבודה, ככל הנראה אנחנו בכל זאת עושים כמה דברים נכון ...

 

 

 

 

Please reload

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Social Icon
  • Google+ Social Icon