הוטל קליפורניה

February 29, 2016

 

 

השעה היתה קצת אחרי חצות.  לבושות גופיה וגי׳נס רנגלר קרוע, יחפות כביום הוולדינו, תפסנו טלי אלמוג - חברתי משכבר הימים ואנכיֿ, טרמפ על סמיטריילר אימתני וירדנו לאילת. היינו כמעט בנות שש עשרה והחשש מטרמפים עוד לא הותקן במערכת הפחדים שלנו. להיפך, זו היתה הדרך המהירה הזולה והנחמדה ביותר לנוע ממקום למקום והיה לנו לדבר שבשגרה בלי לנדב יותר מידי אינפורמציה להורים. כבנות טובות רמתשרון חונכנו שחייבים לעבוד כדי לממן את גחמותינו הצנועות שכללו חופשה היפסטרית , בת שבוע בדרום החם. הימים היו ימי התום, ימים בהם את שלום חנוך, אלטון ג׳ון וסיימון וגרפונקל היינו מדקלמות גם מתוך שינה. ימים בהם הים היה בצפר, הכיתה באנקורי היתה טובה לי במיוחד בהפסקות,  ״מופע הקולנוע של רוקי״ היה התורה ועישון סיגריות באוטובוס היה משחק לילדות  גדולות, כמונו. חיפוש קצרצר בשוק העבודה של העיר והתקבלנו כחדרניות מין המניין ל״הוטל קליפורניה״ (מלון קיסר הידוע ל...) שהיה אז בחיתוליו...העבודה היתה עבודה, התחברנו עם חדרניות אחרות וחדרנים אחרים שכל אחת/ד מהם הגיע ממקום אחר בעולם. מהר מאד נכנסנו לעניינים ומצד שני שמחנו שזה תכף נגמר. בזמן ההוא הייתי חופשיה מכל רגש לבבי כלפי נער כזה או אחר, מה שכבר אז היה מצב נדיר עבורי, חשתי כציפור דרור וריחפתי מאושר,  סוף סוף קיבלתי את אישור ההורים לצאת לחופשה בלי בייביסטר על הראש. שלא תבינו לא נכון. השמרנות הפולנית של אבא שלי לא שיחררה את החבל עד שהתחתנתי בגיל 21 והפכתי לילדה ששחקה באמא, אבא, ילדים וצרות אחרות.

והאמת היא שאת תחושת החופש ההיא טרם הצלחתי לשחזר בשנית.

 

שלושים ושש שנים אחר כך, זתומרת היום, אני מוצאת את עצמי שוב משחקת במשחק החדרנית. הפעם אצלינו בנילאיה. רק אתמול הגיע לכאן אורח מלונדון. לא יודעת אם אתם יודעים אבל מייקל ואני החלטנו שאירוח כזה הוא עוד משהו שעושה לנו את  זה,

רק שעכשיו הגיע גם שלב ההוכחות. וכך הפשלנו לנו שרוולים ותיקתקנו בצ׳יק את חדר האירוח לרמה של חמש כוכביות..  המצעים הוחלפו, החלונות הוברקו, הקרטונים שהיו על הארון פונו למשכן חדש, שמנו נרות, פרח כתוםֿ מגבות טריות (המילה הזו ״טריות״ תמיד עושה לי רעננות בלב) בניחוחות הלבנדרֿ פנקס ועט, סוכריות וכוס, קנקן מים ושקיות אשפה..מלון או לא מלון ?  ..ואז ...הנשר נחת...! הגיע אלינו יהודי נחמד  שבנו יחידו הוליד לו את נכדו הראשון. כבר סיבה טובה להגיע ארצה. 

 

הבוקר השכמנו קום, שבע בבוקר והכל עדין מצוחצח למשעי מאתמול, מה שעושה את האירוע לעוד יותר מושלם עבורי. בקיצור שמונה וחצי בבוקר ולבחור הוגשה לאחר כבוד ארוחת בוקר אנגלית, קלי  חמים (צנים/טוסט בשפה ספרותית) וריבה טובה מעשה ידיה הענוגות של אורליט, חמאה גרנולה ויוגורט, מיץ תפוזים סחוט על המקום ותה אנגלי אנגלי בנוסח ליפטון ויסוצקי...אני כבר יכולה להגיד שמייקל משתלב בול עם העניין, הוא מארח, משוחח, מדפיס מפות אזוריות ונשאר מייקל. אני את הקפה שתיתי בחוץ בפינה של המשרתים, את הסיגריות עישנתי בפינת העונש ומאז אני נעה בשקיקה בין הדלי הסמרטוט המגב ומה שבניהם. מסת׳בר שגם אני נשארתי אני, נו מה לעשות חייבים לשמור על רמה של אירוח .

בקיצור ... בנתיים הכל לגמרי סבבה. יש מצב שזה אפילו ימצא חן בעיני

 

ואחרי שהייתם כל כך נחמדים מגיע לכם ליהנות מהשיר

 

 

 

 

Please reload

Follow Us
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Social Icon
  • Google+ Social Icon